בגדים יד שניה
אתם כבר יודעים להכניס אותי למגירה של ״הבריאים האלה״, אבל לקיים אורח חיים בריא בשבילי זה לא רק לאכול נכון ולעסוק בפעילות גופנית, תחושת האחדות עם הטבע חשובה לי. אני יודעת שזה נשמע קצת רוחניקי. אז מה, לא אכפת לי שיראו לי שאני גם קצת רוחניקית.
הרצון לצרוך אוכל אורגני למשל, נובע לא רק מהרצון לשמור על הגוף שלי אלא גם על הסביבה. והנה אני נכנסת לעוד מגירה שכתוב עליה ״אקולוגיה״ או ״קיימות״. אז מה, לא אכפת לי שיראו לי שאני גם קצת מקיימת.
לפני 20 שנה הקמתי את ״חיים אורגניים״, הרצתי והתראיינתי ברדיו ובטלוויזיה על הנושא של מזון אורגני, הרבה לפני שזה היה פופולרי. לפני כמעט 15 שנים למדתי בקורס תכנון פרמקלצ׳ר ארוך ומעמיק (שיטת תכנון מקיימת) בחווה האקולוגית במודיעין. בקיצור אני מחוברת לנושא ברמה ותיקה וחוץ טרנדית עמוקה, אבל האהבה שלי לחנויות יד שניה, התחילה הרבה הרבה לפני כן.
כבר כנערה, התעצבנתי שבכל פעם מחליטים בשבילי מה אופנתי וכל החנויות מוכרות בדיוק את אותו הדבר, ואם לא אהבתי את הגזרה או הצבעים האופנתיים של אותה שנה, לא היה לי איפה לקנות בגדים. זה לא שיש לי איזה סטייל ייחודי ומרשים, למגירה הזו אף אחד לא יכול לדחוף אותי (לצערי), פשוט רציתי לבחור. רציתי שהבגדים שלי יהיו עוד דרך לבטא את עצמי ושיהיה לי נוח.
ואז אימא של מאיה שהייתה רוחניקית טבעונית, מחבקת עצים, עם נבטים ודברים מוזרים במקרר שאף אחד לא ידע לבטא את השם שלהם והיום הם חלק מהתפריט היומיומי שלי, סיפרה לנו על חנות יד שניה מטורפת בעיר העתיקה של אשקלון.
זה היה מבנה גדול, ישן ומתפורר, מלא מלא מלא בכל מה שאפשר לדמיין, כלי מטבח, רהיטים, ספרים, תמונות והמון המון בגדים. החנות היתה כמו המערה של עליבאבא, לא ניתן היה לדעת על קיומה, אלא אם כן מישהו מיודעי הדבר גילה לך את הסוד.
הינו חופרות שעות ומודדות, לפעמים יצאנו בידיים ריקות ולפעמים עם אוצרות. אבל זו הייתה הפעם הראשונה שיכלתי לקנות בגדים שרציתי באמת ללבוש. בהמשך למדתי להכיר את חנויות היד שניה המופלאות בירושלים, בתל אביב, ביפו, בנתיב הל״ה.
התנדבתי 3 וחצי שנים בחנות צדקה של האגודה למלחמה בסרטן האירית וחצי מהארון שלי נקנה שם. ובישוב שבו אני גרה יש לנו את ה״שריגרוש״ חנות היד שניה החברתית.
אז איך אתם עם יד שניה? מהנגעלים או מהנגאלים? ואם יש איזו חנות יד שניה ממש ממש שווה שאתם מכירים, הוסיפו קישור בתגובות, אל תתקמצנו
נכתב בעקבות כתבה ב Ynet: https://m.ynet.co.il/Articles/61816070