מהי פסיכותרפיה גוף-נפש?

פסיכותרפיה גוף-נפש היא גישה טיפולית המשלבת הבנה עמוקה של הקשר בין הגוף והנפש. היא מתמקדת בתפיסה שהחוויה הרגשית, הזיכרונות, והפגיעות הנפשיות אינם מתקיימים רק במילים, במחשבות וברגשות, אלא נרשמים בגוף ומשפיעים עליו. הרשמים האלה, המחשבות והזכרונות מתבטאים בתחושות גוף, שאם נלמד להקשיב להם נוכל לזהות ולעבוד איתן, כמו כן הרשמים יכולים להופיע כבעיות פיזיולוגיות כמו בעיות עיכול, מחלות עור, כאב ועוד. מה שקורה לגוף נוגע בנפש ומה שקורה לנפש נוגע בגוף.
בפסיכותרפיה גופנית המטפל והמטופל מתייחסים לדפוסים גופניים, נשימה, תחושות פיזיות ותנועה כאבני דרך להגעה לעומק הנפשי והרגשי ולריפוי של טראומות ופגיעות אחרות.

שורשי הגישה
מתחילים כבר אצל פייר ז'נה וזיגמונד פרויד, אך מי שפיתח לראשונה את הגישה באופן פרקטי היה וילהלם רייך – תלמידו של פרויד. רייך הבין שנוירוזות וחסימות רגשיות קשורות במתח וגינון גופני בשרירים, אותם תיאר כ"מנגנוני שריון" החוסמים זרימה אנרגטית (רגשית ופיזית).
אלכסנדר לואן פיתח את תורתו של רייך והקים את זרם הביואנרגיה. באירופה נוסדו גישות רכות יותר, כמו הביוסינתזה של דייוויד בואדלה והעבודה הביודינאמית של גרדה בויסן, המציעות "המסת" חסימות הגוף בדרכים עדינות יותר.
בניגוד לגישות פסיכותרפיסטיות אחרות בפסיכותרפיה גוף נפש יש התייחסות פעילה ומעמיקה לגוף כמקור מידע, כלי טיפולי וזירה לריפוי רגשי.
הגישה משלבת שיחה ועבודה רגשית עם טכניקות גופניות (חלק משתמשים במגע עדין – אני לא), תנועה, נשימות, מדיטציה, פוקוסינג, דמיון מודרך ועוד.
הגוף נמצא בלב המפגש הטיפולי: מתייחסים לתחושות, עוקבים אחרי דפוסים גופניים, נותנים מקום לחוויות בלתי-מודעות שמתבטאות בגוף, ופועלים דרכן לפעמים בלי בכלל לגעת ב״סיפור״.
העבודה הגופנית אינה מטרה בפני עצמה אלא אמצעי לשינוי רגשי והתפתחות אישית, לעיתים דרך חוויות חושיות, שינויי תנוחה, שחרור מתחים , פריקת עוררות, מודעות לתחושות, נוכחות ועוד.
הדגש בטיפול הוא על אינטגרציה בין חוויה פנימית וחיצונית, זיהוי השפעות הדדיות בין נפש לגוף, ושחרור חסימות גופניות ורגשיות יחד.

הפסיכותרפיה הגופנית שמה דגש רב על מרחב קרקוע, תחושה וביטוי פיזי – במיוחד עבור מטופלים שחווים ניתוק רגשי-גופני, טראומה, דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, או מתח כרוני. היא מייצרת מפגש רב-ערוצי, המאפשר גישה לממדים עמוקים יותר של Self והתמודדות עם משברים מכל סוג.

מעבר למילים
הגישה מתאימה במיוחד במצבים בהם המילים אינן מספיקות – כמו טראומה ממושכת, תחושות גוף "תקועות", וקשיים בוויסות עצמי.

לעיתים השילוב בין גישה מילולית לגופנית מהווה "פריצה דרך" בטיפול, ומצע לעבודה חווייתית ועוצמתית.