חמישה גוונים של סוכרת

סוכרת (Diabetes mellitus) היא מחלה מטבולית המתאפיינת ברמה גבוהה של גלוקוז בדם.

יש 3 סוגי סכרת, השניים הראשונים מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי

סוכרת מסוג 1
מוכרת כ״סוכרת התלויה באינסולין" או כ"סוכרת נעורים". סוג זה מוגדר כמחלה אוטואימונית, כלומר מערכת החיסון של הגוף תוקפת אותו ומשמידה את איי לנגרהנס, תאים המייצרים אינסולין בלבלב.

מאחר והאינסולין אחראי על הכנסת הגלוקוז לתאים וויסות הרמה שלו בדם. מחסור באינסולין גורם לעליה ברמת הגלוקוז בדם ובכך לסכרת. סוכרת זו מתפרצת ללא הודעה מוקדמת גם בגילים צעירים ולכן נקראת סכרת נעורים.

סוכרת מסוג 2 

מוכרת כ"סוכרת שאיננה תלויה באינסולין", או כ"סוכרת מבוגרים״. סוג זה של סכרת נפוץ יותר, והוא מאופיין בחוסר יכולת של הגוף ליצר מספיק אינסולין או שהתאים בגוף לא מגיבים לאינסולין ולא מאפשרים את הכנסת הגלוקוז לתאים, זה גורם לעליה ברמת הגלוקוז בדם ובכך לסכרת. בשנים האחרונות מחקרים מצאו 3 תת סוכרת מסוג 2 בעלות מאפיינים שונים.

תת סוכרת מספר אחד: חולים בקבוצה הזו, היו צעירים יחסית ובעלי השמנת יתר חמורה. וכן בעלי סיכון גדול יותר לסיבוכים האופייניים לסוכרת, כמו כיבים ברגליים ופגיעה ברשתית. סיבוכים אלה עלולים להוביל לקטיעת גפיים תחתונות ועיוורון.

תת סוכרת מספר שתיים: חולים בקבוצה זו היו בדרך כלל בעלי משקל נמוך יותר בהשוואה לתתי הסוכרת האחרים וכן בעלי בסיכון גבוה יותר לגידולים סרטניים ומחלות לב וכלי דם.

תת סוכרת מספר שלוש: חולים בקבוצה זו היו בדרך כלל בעלי סיכון מוגבר במיוחד למחלות לב וכלי דם, מחלות נוירולוגיות, אלרגיות וכן שיעור גבוה יותר למחלות נפש.

בקרב החולים בכל אחד מתת הסוגים נמצאו מקטעים ייחודיים במספר רב של גנים. החוקרים מציינים את החשיבות הרבה של מיפוי וזיהוי המאפיינים של כל קבוצה על מנת להתאים בדיקות מעקב והתערבות מותאמת אישית ולמנוע את הסיבוכים האופייניים לכל תת סוג וכן על מנת לשפר זיהוי מוקדם וטיפול מותאם.


סוכרת מסוג 3c 

נקראת גם pancreatogenic diabetes. סוג זה של סכרת נגרם כתוצאה מנזק ללבלב, בדרך כלל בעקבות גידול סרטני, פרוצדורה שקשורה ללבלב כמו ניתוח, כתוצאה מדלקת כרונית, סיסטיק פיברוזיס או נזק כלשהו ללבלב. לעיתים יכולות לחלוף שנים בין היוצרות הנזק ללבלב לבין התפתחות הסכרת ולכן, לרוב האבחנה המדוייקת וכן הטיפול ניתנים בעיכוב רב.

אבחון של סוכרת מסוג 3c
אם יש תפקוד לקוי של הלבלב, נזק הנראה בסריקות הדמיה (כגון CT) או הסרה של חלקית או מלאה של הלבלב בעקבות ניתוח. אבחון מחייב גם שלילת סוגי סוכרת אחרים, כך שרופאים עשויים לחפש סמנים אוטואימוניים לסוכרת מסוג 1 באמצעות בדיקת דם. 



בסוכרת נפגעת יכולת הכנסת הגלוקוז מהדם לתאים וייצור של רקמת גליקוגן ואיחסונה בכבד ובשרירים. (בזמן צום הלילה או פעילות גופנית ממושכת הגוף עושה שימוש ברקמת הגליקוגן לצרכי אנרגיה). זה עלול לייצר בקרב חולי סוכרת שני מצבי קיצון:
היפרגליקמיה – רמה גבוהה מדי של גלוקוז בדם שנוצר מהקושי של האינסולין להכניס את הגלוקוז לתאים אחרי  האוכל.
היפוגליקמיה – רמה נמוכה מדי של גלוקוז בדם שנוצר לרוב כתוצאה מצום, פעילות גופנית או הזרקה של כמות גדולה מדי של אינסולין.

הורמונים רבים משפיעים על רמת האינסולין בדם וגם אלו על אלו וזהו האתגר העיקרי באיזון רמת הגלוקוז בדם בקרב חולי הסוכרת. אינסולין הוא כמובן ההורמון המרכזי שמשפיע על רמות הסוכר, הוא מעודד בניית קולגן, הכנסת הגלוקוז לתאים, מעודד את ייצור השומן בתאים ומעכב את הפירוק שלו. בין ההורמונים שמשפיעים על רמות הגלוקוז בדם נמצא את הורמוני הסטרס כמו אדרנלין וקורטיזול (פעולתם מגבירה תנגודת לאינסולין), הורמוני הלבלב כמו סומטוסטטין (מעכב תהליכי ספיגת מזון במעיים ומווסת את תחושות הרעב והשובע), אמלין (מאט את התרוקנות הקיבה, ומעודד תחושת שובע), הורמוני בלוטת התריס, הורמוני גדילה שונים וכו׳.

אבחון של סוכרת

בדיקות דם תקופתיות בקופת חולים יוכלו לתת תמונה לגבי רמות הגלוקוז בדם:

בדיקת גלוקוז – Glucose – אחרי צום של 8 שעות
בודקת את ריכוז הסוכר (גלוקוז) בדם.
ערכי נורמה –  70-100 מיליגרם לדציליטר.
טרום סוכרת – 126- 100 מיליגרם לדציליטר.
סוכרת – 126 ומעלה. (נהוג לבצע בדיקה נוספת לפני שמאבחנים סוכרת)

בדיקת המוגלובין מסוכרר –  HgA1C
בודקת את רמת ההמוגלובין המסוכרר ומשקפת את ממוצע ערכי הסוכר בדם בשלושת החודשים שקדמו לביצוע הבדיקה.
ערכי נורמה – פחות מ 5.7%
טרום סוכרת – 5.7-6.4%
סוכרת – 6.5% ומעלה.  (נהוג לבצע בדיקה נוספת לפני שמאבחנים סוכרת).

מיקרואלבומין בשתן – Microalbuminuria
כשריכוזי האלבומין בשתן גבוהים ביחס לנורמה, זה עלול להוות סמן להתפתחות נפרופתיה סוכרתית. נפרופתיה סוכרתית היא אחד הסיבוכים של מחלת הסוכרת בה יש פגיעה בתפקודי הכליות, עד כדי אי ספיקת כליות סופנית.

תסמינים של סוכרת

 סוכרת שאינה מטופלת מתגלה בדרך כלל בבדיקת דם אקראית, אבל כשאנשים מכירים את התסמינים של סוכרת וקשובים מספיק יש סיכוי לזהות את הנורות האדומות כשהן נדלקות (תסמינים אלה אופייניים בדרך כלל לסוכרת סוג אחד – ״סוכרת נעורים״).

  • השתנה מרובה – סוכר סופח נוזלים ונפח הדם עולה, הגוף מנסה להיפטר מעודפי הסוכר באמצעות שתן. 
  • תחושה של צמא ויובש בפה – בעקבות ההשתנה המרובה וספיחת הנוזלים הגורמת לה.
  • ירידה במשקל שיכולה להיגרם מפירוק של שכבות השומן על ידי הגוף לצורכי אנרגיה. 
  • עקצוצים ותחושות חום, קור או אובדן תחושה בגפיים – רמה גבוהה של סוכר בדם גורמת לנזק במערכת העצבים ועלול לגרום ל׳נוירופתיה סוכרתית׳.
  • חולשה, עייפות, תשישות ורעב.
  • החלמה איטית מפצעים.
  • שתן דביק – אם מטפטף שתן סביב האסלה על הרצפה והוא מושך נמלים או דביק כשדורכים עליו.  זה עלול להעיד על ריכוז גבוה של סוכר בשתן (ככה חברה שלי זיהתה סוכרת נעורים אצל הבן שלה).


טיפול טבעי בסוכרת
יש שני סוגים של אנשים חולים שמחפשים מרפא, אלה שמחכים שהרופא יתן להם תרופות ו״יתקן״ את מה שמקולקל מבלי שיצטרכו להתאמץ, ואלה שלוקחים אחריות ועושים שינויים שיתמכו בטיפול תרופתי או יחליפו אותו. טיפול טבעי מתאים לסוג האנשים שלוקחים אחריות ומבינים שיש להם יכולת להשפיע באופן משמעותי על בריאותם ואיכות חייהם.

הטיפול הטבעי בסוכרת מורכב משלושה גורמים עקריים: תזונה, תנועה וניהול מתחים.

תזונהאתחיל ואומר שיש כמה עקרונות תזונתיים שמתאימים לחולי סוכרת אבל עם זאת יש לזכור שאנחנו מאד שונים מאד אחד מהשני ולכן לכל אחד מאיתנו מתאימה תזונה אחרת. הגוף שלנו יודע מה מתאים לו וגם יודע להבסיר לנו, על כל אחד ואחת מאיתנו מוטלת האחריות להקשיב לגוף ולמצא את התזונה המתאימה לו ביותר.


עקרונות התזונה המתאימה לסוכרת:
1. גיוון, גיוון וגיוון. לצרוך מזון שמכיל את כל אבות המזון: פחמימות מורכבות, חלבונים, שומנים ויטמינים ומינרלים.

  1. להימנע מפחמימות פשוטות ומזונות ״ריקים״ כמו ארטיקים, משקאות קלים, קמחים לבנים, מאפים, חטיפים וכו׳.
  2. להימנע מצומות ארוכים, עדיף לצרוך ארוחות קטנות, לעתים יותר קרובות.
  3. גם בפירות יש סוכרים ולכן לא מומלץ לצרוך יותר מ 2-3 מנות פרי ליום.
  4. אכלו מזון עשיר בסיבים תזונתיים כמו מגוון ירקות, קטניות (חומוס, שעועית, פול, עדשים, אפונה…) ודגנים מלאים (אורז מלא, כוסמת, קינואה, דוחן, שיבולת שועל…).
  5. הקדישו זמן ותשומת לב לאכילה, הסבו לשולחן, לעסו היטב ואל תעשו דברים אחרים במקביל.
  6. המנעו ממזון מתועש, מטוגן ומעובד. מזונות אלה מכילים לרוב סוכר, נתרן, שומן ושאר שגורמים לעליה במשקל ולהתגברות התנגודת לאינסולין.
  7. השתדלו לצרוך (במידה) שומנים בריאים שמן זית, אבוקדו, טחינה, אגוזים ושקדים. ולהמנע או להמעיט ככל הניתן משמנים רווים כמו חמאה, שומן דקלים וכו׳ שומן טרנס כמו מרגרינה ושאר שמנים צמחיים מוקשים או מוקשים למחצה, שמנים צמחיים מזוקקים כמו שמן חמניות, תירס וכו׳. גם שמן קוקוס שזכה לעדנה בשנים האחרות אני לא ממליצה לצרוך לעתים קרובות.
  8. להימנע ממתיקים מלאכותיים. כן, ממתיקים מלאכותיים אמנם מספקים את הטעם המתוק, אבל הם עלולים לגרום לעליה של רמות הסוכר בדם.
  9. אינדקס גליקמי – למרות שזה לא מדד מדוייק לגמרי, כדאי לשים לב לערכם הגליקמי של המזונות ולהעדיף את אלה עם המדד הנמוך יותר.


לא פחות חשוב, ללמוד להקשיב לגוף – הגוף יודע לספר לנו מתי מה שאנחנו אוכלים מתאים לנו ומתי לא, אנחנו פשוט לא תמיד קשובים מספיק, לא יודעים את השפה ו/או לא מזהים את הסימנים. הרבה תשומת לב, ניסוי ותהיה, יעזרו לכם ללמוד מחדש להקשיב לגוף ויעזרו לכם לגלות את התזונה המתאימה לכם ביותר. אם תרצו לקחת חלק בתוכנית מסודרת שמלמדת איך לעשות את זה, צרו איתי קשר.

תנועה
כדי לשמור על בריאות מיטבית ואיזון אנחנו נדרשים להניע את הגוף, טיפול בסוכרת כולל פעילות גופנית, הליכה, רכיבה על אופניים, שחיה וכו׳ וכן שילוב של אימוני כוח וגמישות. פעילות גופנית משפרת זרימת דם ומסייעת בהפחתת התנגודת לאינסולין. פעילות גופנית מובילה לעלייה משמעותית ברגישות השריר, הכבד  ותאי השומן לאינסולין, משפרת מטבוליזם של גלוקוז, מביאנ לשיפור במדדי השומן בדם ומפחיתה גורמי סיכון נלווים.
כמו כן פעילות גופנית מסייעת להתמודדות עם סטרס ומביאה לשיפור משמעותי בתחושת החיוניות ובהרגשה הכללית.

ניהול מתחים
כפי שציינתי בפסקאות הקודמות הורמוני הסטרס כמו אדרנלין וקורטיזול מגבירים תנגודת לאינסולין. כשהגוף נכנס למצב של סטרס (ברח או הילחם) הוא מעודד הפרשת גלוקוז זמין למחזור הדם על מנת שניתן יהיה להזין באופן יעיל את תאי הגוף. מומלץ לנהל את המתחים, באמצעות פעילות גופנית, מיינדפולנס, יוגה, מדיטציה, טיפול רגשי וכל פעילות אחרת שמאפשרת נשימה עמוקה וטובה, הרפיה ושחרור. הפעלת המערכת הפרה-סימפטטית באופן יזום מסייעת בהפחתת הורמוני בסטרס המופרשים ומסייעת לשמירה על איזון רמות הגלוקוז בדם.

למידע נוסף וייעוץ נטורופתי צרו קשר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.