כשאנחנו משתמשים במילים שיפוטיות, מעליבות, מקטינות ואלימות כלפי אנשים אחרים שאנחנו לא מכירים, בפייסבוק, באינסטגרם… שוב ושוב … אנחנו מחזקים את הקשרים בין הנוירונים במוח ומגדילים בהדרגה את החלק האלים הזה במוח שלנו.

זו הופכת בהדרגה לפעולה מהירה אוטומטית שנשלפת בלי לחשוב. הופ נפלטה קללה, הופ נזרקה הערה מעליבה והמשפילה, ולפני שנשים לב אנחנו עלולים להשתמש בתגובה הזו כלפי אנשים שאנחנו מכירים ואפילו כלפי אנשים קרובים שיקרים לליבנו, חברים ומשפחה.
כשאני שומרת על לשון נקיה, אני לא עושה את זה רק כדי להימנע מפגיעה באנשים אחרים. אני עושה את זה בשבילי. מילה שלילית/תגובה אלימה זה לא משהו שאני משליכה ממני על מישהו אחר, זה לא לכלוך שאני מטאטאה ונשארת נקיה, זה משהו שאני מגדלת ומטפחת בתוכי, לא רק במילים שלי אלא במחשבות שלי וברגשות שלי.

ברגע ששיפוטיות, ביקורתיות, הקטנה וכו' הופכים להיות השפה שלנו, אנחנו משתמשים בה גם כשאנחנו חושבים על עצמנו, אנחנו הופכים יותר שיפוטיים וקשים לא רק כלפי אחרים אלא גם כלפי עצמנו.
אני בוחרת בכל יום מחדש לחזק את האזורים החיוביים והחומלים במוח שלי ומתאמנת בלראות בעיניים טובות, לדבר טובות, וזה מרגיש כל כך טוב ❤️

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.